"מצאנו פגיעה בשלדת המכונית". האומנם?
"מצאנו פגיעה בשלדת המכונית". האומנם?

הלהיטות של מכוני הבדיקה למצוא בכל מחיר ליקויים במכונית עוברת לעיתים את גבול הטעם הטוב, ויכולה לעלות לנו בהרבה עוגמת נפש וכסף, אבל מסתבר שגם להם

דני ריהן

כל מה שכ.א. רצה, היה למכור את מכוניתו. הוא הגיע עם קונה פוטנציאלי לסיכום עקרוני, שהותנה כמקובל בקיום בדיקה של הרכב במכון הבדיקה "קומפיוטסט". מאחר ולא היה מודע לליקויים מהותיים כלשהם במכוניתו, הופתע כשקיבל לידיו בתום הבדיקה את חוות הדעת של המכון, המציינת פגיעה בשלדה מאחור.

 

למרות שהפגיעה סווגה ע"י בוחן הרכב של המכון כ"ליקוי בעל משמעות נמוכה ו/או שולית", הספיקה האבחנה שאיזכרה את המילה המאיימת "שלדה" כדי להרתיע את הקונה ולגרום לו לבטל את הסכם המכירה.

 

לטענת כ.א. בדיקת קומפיוטסט היתה לקויה, ולכן ביקש מהמכון פיצוי כספי על הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה מביטול המכירה. קומפיוטסט מצידה התעקשה על נכונות הממצאים, מה שהוביל את בעל הרכב להגיש תביעה לפיצוי, שנדונה בפני השופטת הדסה נאור מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.

 

על מנת ליישב את המחלוקת המקצועית בסוגיית ממצאי הבדיקה, הסכימו הצדדים לקבל חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אשר מינה לצורך זה את השמאי אליהו אגרנט. מחוות דעתו של אגרנט ברור כי לא נגרם נזק לקורת השלדה האחורית וכי אבחנת המכון היתה לפיכך שגויה.

 

קביעתו ביחס לחוות הדעת של קומפיוטסט אינה מותירה מקום לספק. לדבריו, קומפיוטסט "לא הבהירה חד משמעית מהו הנזק, אלא קבעה 'קצות שלדה'. בכך היא גרמה למיצג מטעה מעבר לנזק שהיה ברכב בפועל, כזה שאכן עלול היה להרתיע את הקונה הפוטנציאלי". המומחה, שאף זומן על-ידי קומפיוטסט להעיד בבית המשפט על חוות דעתו, הוסיף ואמר כי לדעתו שלדת הרכב בחלק האחורי כלל לא נפגעה.

 

בעקבות חוות הדעת והעדות בבית המשפט, קבעה השופטת כי קומפיוטסט "התרשלה במתן חוות דעתה, רשלנות אשר גרמה נזקים והוצאות לתובע, כמו גם עוגמת נפש". הואיל וכך, חייבה את קומפיוטסט לשלם לבעל הרכב סך של 8,644 שקלים הכוללים 4,894 שקלים הוצאות מוכחות, 2,000 שקלים עוגמת נפש, 1,250 עבור שכר טירחת המומחה ו-500 שקל להוצאות נוספות. בנוסף חויבה קומפיוטסט לשלם למומחה סך של 350 שקלים, שכר טירחה עבור עדותו בבית המשפט.

 

ומוסר ההשכל

 

בחירתם של מכוני הבדיקה ללכת בדרכו של בית שמאי אומנם מקטינה מאד את חשיפתם לתביעות אפשריות מצד רוכשי רכב, שעלולים לגלות פגמים שלא אובחנו בבדיקה, אך היא עלולה גם להפוך לחרב פיפיות. המודעות הצרכנית בקרב מוכרי רכב כבר אינה רק נחלתם של בודדים.

 

החמרה מלאכותית, גורפת ובלתי מבוקרת באבחון מצבם של כלי הרכב הנבדקים, היא התנהלות במדרון חלקלק שתוביל בסופו של יום להטלת ספק כבד באמינותם של מכונים אלו.

 

דני ריהן הוא מהנדס ושמאי רכב

הדפסשלח לחבר
לוגו אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד