הרכב של "סבתא"? זהירות, נוכל

ראיתם פעם רכב שנסע בתוך חודש 330 אלף ק"מ, ועוד ברברס? זה בעצם מה שקרה לישראל דותן, שרכש בדצמבר 2003 מכונית יונדאי מודל 1996, שעשתה בסך הכל 115,651 ק"מ. הוא שילם תמורתה 24,500 שקל - מה שנקרא עיסקה טובה.

 

אלא שחצי שנה לאחר מכן התברר לו, שחודש לפני שרכש את הרכב הראה מד האוץ שלו 445,440 ק"מ. ההונאה הזו התגלתה לו במקרה, כאשר הוזמן למשטרה למסור עדות בקשר לתיק פלילי שנפתח נגד מי שמכר לו את הרכב, אלון כהן.

 

באותו מעמד התברר לדותן שהוא נפל קורבן לנוכל, שהציג לו את הרכב כשייך לסבו. אולם האמת היא שהרכב נרכש על-ידו במכרז מהקרן הקיימת לישראל רק חודש לפני המכירה, לאחר שעבר כמעט 450,000 ק"מ, תמורת כ-12 אלף שקל. בנוסף, התברר ששילדת הרכב פגועה.

 

דותן החליט להיפטר מהיונדאי, וקיבל עבורה 16,500 שקל בלבד. לפיכך הוא החליט לתבוע את ההפרש במחיר ואת ההוצאות הנוספות שנגרמו לו, בסך כולל של 17,800 שקל, מהמוכר אלון כהן.

 

כהן טען בבית המשפט כי מעולם לא אמר לתובע שהרכב שייך לסבו. לטענתו מד האוץ משקף נכונה את מספר הקילומטרים שעבר המנוע, שכן מדובר בקילומטראז' שעבר המנוע החדש שהותקן הרכב, לאחר שהראשון סיים את חייו. המוכר טען כי מסר פרט זה לקונה, וטען שהרוכש צריך לבוא בטענות למכון הבדיקה שבחן את הרכב.

 

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, פסקה לטובת התובע. "יש להניח שאילו גילה הנתבע לתובע את על הליקויים, או אף את חלקם, היה המחיר שבו נמכר הרכב נמוך משמעותית מזה ששולם עבורו בפועל".

 

אז בפעם המי יודע כמה - אם מציעים לכם מכונית שהיתה שייכת לדוד, לסבא או לסבתא, לאח או לשכנה, בקשו לברר את היסטוריית הבעלות על הרכב במשרד הרישוי. גשו לשם עם המוכר הרשום כבעלי הרכב (רק לו רשאים הפקידים למסור את הפרטים). במיוחד כדאי שידלקו לכם נורות אדומות כאשר העברת הבעלות על שמו של מי שמוכר לכם את הרכב נעשתה סמוך מאד למועד שבו הוא מציע לכם את המכונית למכירה.

 

בני ברק

19.07.05 ידיעות אחרונות

הדפסשלח לחבר
לוגו אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד