זיהום אויר-חדשות רכב (25.10.04)
כלי רכב ישנים הם האויב מס' 1 של זיהום אוויר בישראל
מסקנות ממחקרו של ד"ר אלון טל העומד להתפרסם במסגרת המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל; המחקר עסק בבחינת חלופות מדיניות בדבר ממירים קטליטיים בישראל לצורך מניעת זיהום מכלי רכב ישנים
מאת: יפעת גדות |    עודכן: 11:27 25/10/2004

כמיליארד כלי רכב ישנים מצויים על פני כדור הארץ - גורם שמחמיר מאד את מצב איכות האוויר, בעיקר בערים. כך עולה ממסקנות מחקרו של ד"ר אלון טל, שהציגן לראשונה ביום עיון שערך בשבוע שעבר מכון ירושלים לחקר ישראל, בנושא מניעת זיהום אוויר מכלי רכב ישנים, בהשתתפות ח"כ יורי שטרן, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת.

על-פי המחקר, ישנם כאמור כמילארד כלי רכב על-פני כדור הארץ, גורם שהחמיר מאד את מצב איכות האוויר, בעיקר בערים. החל משנת 1975 - הוספו לציי הרכב הממירים הקטליטים, כפתרון טכנולוגי מועדף לבעיית פליטות זיהום האוויר ממכוניות.

בישראל, החובה להתקין ממיר קטליטי הופיעה לראשונה בשנת 1994. כיום, 85% מכלי הרכב המונעים בבנזין הנמכרים בעולם מכילים ממירים - ובישראל, מדובר ב-100%. על-פי אומדנים גסים, מעריכים כי ממירים מנעו את פליטתם של כמיליארד וחצי טון מזהמים עד כה בארה"ב בלבד, אך אורח חייו של הממיר הקטליטי מוגבל.

כאשר הממיר מפסיק לתפקד - היקף הפליטות מהמכונית הולך וגדל. על-פי הערכות שונות 25% מכלי רכב ישנים בישראל נכשלים בטסט השנתי עקב אי עמידה בתקן הפליטה, כאשר בקרב מכוניות חדשות המספר הוא זניח, ויודגש, כי התקן הישראלי הוא מקל ביותר.

במשך השנים חלה עלייה הדרגתית באורך החיים של הממירים. על-פי בדיקות היצרנים, ממירים קטליטים מתוכננים לעבוד באופן יעיל למשך 160,000 ק"מ, אך תיאורטית, הם עשויים להחזיק מעמד לאורך חייו של הרכב.

הגורמים לקלקול ממירים ופליטות גבוהות של מזהמי אויר הם:
יחס עשיר בין אוויר לדלקים שמן/דלקים במערכת הפליטה בשל שימוש בדלקים לא מתאימים, פגיעה פיסית ברכב (תאונות) וחבלה על-ידי בעל הרכב.

בעולם, המדיניות הציבורית בתחום כלי רכב ישנים/מזהמים התמקדה בשישה מישורים:

1. שיפור איכות הדלק תוך צמצום ריכוזי עופרת, גופרית, סיליקון וזרחן - בישראל הוצא צו שאוסר על עופרת בדלק בעל אוקטן 96, ותוך תשעים יום נאסרה מכירת בנזין הכולל תוסף עופרת, כאשר בנזין המכיל תוסף על בסיס אשלגן החליפו.

2. תוכניות לבקרה ולתחזוקה: החלפת ממירים פגועים - בארץ קיימת מערכת של מכוני רישוי עצמאיים, והכלי המרכזי של הבקרה הוא הטסט השנתי. הטסט אמור לשקף את איכות תפקוד הממיר, אך התקן הקיים בישראל לפליטות במסגרת הטסט עדיין לא ממלא דרישה זו.

לאור המצוקה הכלכלית הקיימת בחברה הישראלית, ישנה תחושה כי בעל הרכב המצוי, משקיע פחות מתמיד בתחזוקה שוטפת, ולכן יש לקחת בחשבון שיקולים כלכליים בקביעת אסטרטגיה של החלפת ממירים בכלי רכב ישנים. בעולם נדרשת לרוב התערבות ממשלתית על-מנת לעודד בעלי רכב ישן להחליף ממירים.

3. חינוך ואכיפה - ברור כי מדיניות ציבורית לקידום החלפת ממירים והפחתת פליטות בכלי רכב ישנים חייבת לכלול אלמנט מרכזי של בקרה ואכיפה. קיים תמריץ כלכלי מובהק שלא לתחזק ולהחליף ממירים, וללא פיקוח, אין לצפות מן הציבור לבצע צעדים אלה.

הניסיון מלמד כי רצוי למצוא מפקחים בעלי רקע מכונאי. בישראל כיום אין שום פיקוח על מכונאים בתחום של מערכות פליטות גזים, ולא קיימות תוכניות חינוך בנושא. על כן, יש לשקול יוזמה מצד משרד התחבורה להעלות את המודעות והידע בקרב ציבור המכונאים וציבור הנוסעים.

4. גריטת כלי רכב ישנים - עידוד הורדת המכוניות והמשאיות הישנות מן הכביש תמורת תשלום. בנושא התאמת המדיניות לתנאי מדינת ישראל הוכן סקר כלכלי שעמד על כדאיות המדיניות. מסקנת הסקר היתה כי "ישנה כדאות להפעלת תוכנית גריטה וולנטרית לרכבים פרטיים". יחד עם זאת, המומחים פסלו את הכדאיות של תוכנית דומה למשאיות ולאוטובוסים.

5. מגבלות ייבוא כלי רכב משומשים.

המלצות המחקר העיקריות:

קיימת תשתית טובה למדיניות ניהול פליטות בישראל (מערכת טסט מסודרת, תקנים לממירים תחליפיים וכו').

לאחר השדרוג בתקני הדלק שחל לאחרונה בישראל, אין סוגיית הדלק מהווה גורם מרכזי בהחמרת פליטות מזהמים כפי שהיו בעבר. בהמשך, יהיה צורך לשפר את איכות הדלק עוד יותר, במיוחד כדי להגיע לדלק נטול גופרית.

יש לשנות את תקן הפליטה בטסט השנתי לאלתר ולהגביר תדירות בדיקות של רכבים ישנים.

יש לשקול מתן תמריצים לגריטת כלי רכב ולהחלפת ממירים ו- retrofitting אצל ציי רכב בעייתיים. שכבות חלשות ובעלי כלי רכב ישנים מזהמים, עלולים להיפגע במיוחד ממדיניות חדשה בתחום, ויש למצוא דרכים לרכך את ההשלכות הכלכליות של מדיניות בקרב קבוצות אלו.

דרושות פעולות אכיפה כדי להבטיח את ביצועם התקין של תוכניות תחזוקה. יש להפעיל מפקחים בעלי כישורים מקצועיים מתאימים כדי להשפיע באופן חיובי על המוסכים.

יוזמות חינוכיות דרושות כדי להעלות את המודעות והידע של ציבור המכונאים והנהגים כאחד.

המחקר, בוצע במכון הערבה ללימודי הסביבה, והתמקד בנושא חלופות מדיניות בדבר ממירים קטליטיים בישראל לצורך מניעת זיהום מכלי רכב ישנים. המחקר עומד להתפרסם במסגרת המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, ונתמך על-ידי קרן GM הפועלת בארץ מזה 9 שנים באמצעות חברת GM-UMIT - מיזם משותף ל-UMI ו-GM, מאתרת ומשקיעה במחקרים ובפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחום תעשיית הרכב עבור ג'נרל מוטורס העולמית.
 

מתוך NFC
הדפסשלח לחבר
לוגו אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד